דחיינות - כי אחרי החגים תהיי מושלמת.

חופשת הקיץ הסתיימה והותירה בך חותמה. חוויות מרגשות שמימשת, כמה קניות מעניינות שליקטת, זיכרונות חדשים שאספת וגם כמה ק"ג נוספים שצברת. החוויות יסופרו, הקניות יאוחסנו, הזיכרונות יועלו למדיה החברתית בתמונות ובמילים והקילוגרמים הנוספים? אה, הם יטופלו. בוודאי יטופלו. אבל, לא עכשיו. אחרי החגים. "אחרי החגים" - הכולבויניק הגדול בעולם, אליו נזרוק כל מה שלא נוח ולא נעים לנו עכשיו; את הטלפון המעצבן לעיריה, את הסדר בניירת המרגיזה שבמגירה, את השיחה המעיקה עם ההוא, את הדו"ח המתיש שלא הושלם ובטח את הטיפול המאיים בקילוגרמים עודפים שהכולבויניק הענק בעולם, אף פעם לא צר מלהכיל. וזה הזמן להזכיר ולהכיר את האח החורג של "אחרי החגים" ואולי את כבר מכירה, שמו בישראל: "כאן ועכשיו". זה האח החתיך, הגבוה עם הבלורית המתנפנפת והמבט המתנשא שמעקם פנים חטובות כש"אחרי החגים" זורק לחלל המוח, מחשבה - "למה עכשיו? זה לא חכם" כן עכשיו, ממש עכשיו "תדמייני, כמה נחמד יהיה להגיע רזה וקלילה לארוחת החג קורנת בבגדייך החדשים שמחמיאים לגזרתך הנאה חלום, לא?! דווקא, עכשיו! כשעוד מעט כולם נפגשים, הזדמנות לקצור מחמאות ושבחים אולי גם לנקר עיניים לכמה אנשים. ועוד איך עכשיו! רק תחשבי על הקילוגרמים ה"חגיגיים" שעלולים להתווסף לקילוגרמים ה"קייציים" כלכלת קילוגרמים פשוטה כשארוחה רודפת ארוחה" אך מנגד, כמעט באותו הזמן נשמע "אחרי החגים" בקול טרוניה לא עכשיו, ממש לא עכשיו "עכשיו זה לא מתאים בכלל כי לחוץ, עמוס ומי פנוי בכלל. ממש לא עכשיו! הרי אם נתחיל ע-כ-ש-י-ו ממילא נפסיק עוד מעט, כי מי רוצה לריב עם עצמו על שליטה סביב כל ארוחה. מי מעדיף משמעת עצמית על פני הנאה חופשית? הכי לא עכשיו! תחשבי, תשקלי על מאזניים – הזדמנות לאכזבה או הזדמנות לדחייה מקלה נטולת רגשות אשם?" וכך חיים להם שני אלה בתוכך ושניהם לגמרי רוצים בטובתך וברווחתך. "כאן ועכשיו" רואה את רווחתך בעשייה מטפחת ומקדמת אל הגוף שאת אוהבת. "אחרי החגים" רואה את רווחתך בשחרורך מכל מחויבות והתחייבות מעיקה אולי כואבת.

נו, אז מי מנצח אצלך?

באג במוח המפותח בטבע אם "אחרי החגים" מוכר לך, זה בגלל שהוא האח התאום של "ביום ראשון דיאטה" שמכונה גם "מחר". בן אותה משפחה שמגיעה אלינו מאותו אזור מוח אשר מעודד למסורת של דחיינות ומרחיק אותנו מהמטרה. דחיינות שתוקעת אותנו במקום, מקלה בטווח הקצר, מקשה ומתסכלת בטווח הבינוני והארוך. איך המוח שלנו שהוא המפותח בטבע מכשיל ומפיל אותנו לדחיינות? איך המוח האינטליגנטי הזה, שמכוון אותנו למטרות הגיוניות וראויות, יודע לספק שלל נימוקים מאוד הגיוניים להחלטות לא הגיוניות המנוגדות לאינטרסים שלנו תוך שהוא מבטיח לנו כי מחר או אחרי החגים נצליח, יותר? התשובה המיידית ברורה, מתוקף אחריותו על שרידותנו הוא מבקש למנוע מאיתנו מצוקה (פיזית ו/או רגשית). כשאנו תופסים משהו כ"קשה" כ"מאיים" כ"דורש התמודדות", המוח שלנו רוצה להגן עלינו ומדבר מגרוננו רציונל מנומק, מחושב ולגיטימי לדחייה. וכיוון שכך, אני כמעט מסוגלת לשמוע את המחשבות שלך מתקוממות, כי את באמת מאמינה ובאמת הגיוני לך ש"אחרי החגים", כלומר "מחר" , מתישהו בעתיד מוגדר, יהיה לך קל הרבה יותר את משוכנעת ש"מחר" תצליחי יותר.

ולמה שמחר תצליחי, יותר? כי מחר יהיה ותהיי פחות - פחות עסוקה, פחות נגררת לפיתויים, פחות עייפה, פחות עצבנית, פחות טרודה. העבודה תהיה פחות מתישה, הילדים יהיו פחות תובעניים, הבעל יהיה פחות מרגיז ועכשיו, יותר. מחר יהיה ותהיי טובה יותר - ממושמעת יותר, בעלת שליטה עצמית טובה יותר, בעלת כוח רצון חזק יותר, ממוקדת ונחושה הרבה יותר, בעלת מסוגלות אישית מרשימה יותר, רגועה יותר ויותר מחר, תהיי מישהי אחרת.

מתברר שכשאנחנו מתכננים משהו לעתיד, המוח שלנו נוטה לעשות אידיאליזציה לחיים ולאישיות שלנו, עד כדי ניתוק ממי שאנחנו באמת, כאילו מדובר באדם זר. ולא סתם זר, זר מושלם. בדיוק מהסיבה הזו, אנו מאוד נהנים משלב התכנון קדימה. כמה מרגש לערוך את רשימת המטרות שלנו לשנה החדשה, הא?! למעשה, זה החלק הכי מוצלח בתהליך השינוי שלנו כי אח"כ הכול רק הולך ומתדרדר. המוח האנושי, הוא המוח היחידי בטבע שמסוגל לחשוב קדימה, לראות עתיד. אבל יש רק בעיה אחת. למסוגלות הזו מתלווה לקות קשה בחדות הראיה. וזו מזמנת לנו צרות לא קטנות בתחום המימושים וההגשמות. תני לי להבהיר את הנקודה וקראי את הדבר המעניין הבא: האל ארסנר-הרשפילד, פסיכולוג מאוניברסיטת ניו-יורק חקר עד כמה אנשים רואים את ה"אני העתידי" שלהם כדומה או שונה מה"אני הנוכחי" שלהם ומצא את הקשר המרתק הבא: ככל שיש חפיפה ודמיון ביניהם, כלומר האדם רואה את עצמו בעתיד כדומה לאדם הנוכחי שהוא, עם אותן חוזקות אך גם עם אותן חולשות, כך גוברת הנטייה לפעול ולעשות היום! ככל שקיים פער עד כדי זרות, כלומר האדם רואה את עצמו עתידית משודרג אלפי מונים; בעל כושר גבוה בדחיית סיפוקים מיידיים, מאורגן למופת, משוחרר מלחצים ופחדים, אנרגטי במיוחד, בעל מוטיבציית על, עשיר בזמן, אמביציוזי לפעילות גופנית, בעל יכולת מדהימה לעשות בחירות תזונתיות מצוינות והכל הולך לו טבעי וחלק, כך עולה פוטנציאל הדחיינות. זה כמו עם התחייבויות כספיות ותשלומים דחויים. אנו נוחים לקנות יקר ואף מיותר כל עוד נשלם על זה "מחר", כי מחר ודאי נרוויח יותר, מחר נהיה בזבזניים פחות, מחר נהיה שקולים ונטולי הוצאות מפתיעות. מחר יהיה טוב. בשם האשליה ה"אופטית" הזו, אנו ממירים התנהגות מטיבה היום בתקווה למחר ורוד.

אם כך, כשאת דוחה, תהליך הרזיה לדוגמא - מה זה אומר? זה אומר שיש סיכוי גבוה מאוד שאת בונה על אישה אחרת שתעבור אותו במקומך. אישה זרה, בעלת יכולות רגשיות ומנטליות איכותיות להדהים, בעלת מסוגלות גבוהה במיוחד. והיא, ללא ספק, האדם המושלם להתמודד עם כל קושי, כך שמאוד הגיוני להשאיר לה את המשימה. באורח פלא היא פשוט תחכה לך שם, בעתיד לבוא, לעשות את מה שגדול עלייך כרגע. האמת הכואבת

עם כל ההערכה הגבוהה לאני העתידית שלך האמת הכואבת היא שגם "מחר" תהיי בדיוק אותו אדם עם אותן מחשבות, אותם רגשות, עם אותה סביבת חיים, עם אותן דרכי התמודדות ואותם חשקים ומאוויים. וכשתגיעי ל"אחרי החגים" לא יישאר שום זכר לאדם האידיאלי שיצרת והבטיח להיות שם בשבילך. האמת העצובה היא שבעודנו מתמוגגים מהאדם המוערך שנהיה "אחרי החגים" אנחנו מוותרים על פיתוחו כאן ועכשיו בהווה. כולנו. את אולי חושבת, אם הנטייה לעשות אידיאליזציה של ה"אני" העתידית הוא באג במוח האנושי, אין באמת משהו שתוכלי לעשות בעניין, אך זו תהיה מחשבה מוטעית. בדיוק כמו המחשבה שאם יש לכדור הארץ כוח משיכה, לעולם לא נוכל להרים מטוס לאוויר. נשמע מצחיק, נכון?! בדיוק כפי שפיזיקאים לומדים את כוחות הטבע שלא על מנת לשנותם אלא לשם רתימתם לטובתנו, כך נכון הדבר גם כאן. הבנת הכוחות הפועלים בתוכנו, מאפשרת לנו לנצלם לתועלתנו ולעבור מתסכול לפרקטיקה. ואכן, מדע האינטליגנציה והפסיכולוגיה החיובית הנתמך במחקרים מעולם מדעי המוח, מספק לנו כלים אפקטיביים להתייעלות אישית ומפתח לנו פתרונות אז מה תעשי בשלב ראשון? # קבלי את האמת הקשה. דחיינות של תהליך הרזיה כנראה מבוססת על אשליה. זה תהליך שינוי שידרוש מחר בדיוק מה שהוא דורש היום. את אותן מיומנויות רגשיות-מנטליות-התנהגותיות שאין לך היום ולא יגיחו במפתיע מחר.

# הכירי בתעתוע המוחי הזה כחלק מהאנושיות שלך והיי ערה ללגיטימציה שמגבה את הדחיינות שלך. פשוט הקשיבי לנימוקים שרצים בראשך מתוך סקרנות נקיה. כך תפתחי מודעות שתאפשר לך לנפץ את האשליה ותחזיר אותך למציאות. # הכירי בכוחו של ה"כאן ועכשיו" כזמן שטומן בחובו הזדמנות חד פעמית לקדם ולהתקדם. שהריי, ככל שהדבר נוגע לעתיד זה תמיד 50-50, אולי כן אולי לא. הוודאות נמצאת רק בהווה וכל צעד קטן נחשב. הפכי את ההווה להזדמנות שאין לך כוונה להחמיץ. # התמקדי במה שכן אפשרי עכשיו ולכי על זה. ופשוט שאלי את עצמך: כיצד האדם שאת רוצה להיות היה עושה את מה שאת מתכוונת לעשות, תחת הנסיבות הקיימות עכשיו? אין אתמול, אין מחר, יש לך רק את היום.

איחוליי הרזיה מושלמת

#אימוןאישילהרזיה #דיאטה #דיאטנית #תוכניתהרזיהלאהגאון #דחייתסיפוקים